פולחן הערצת הקדושים היא תופעה אוניברסאלית העוברת כחוט השני דרך כל הדתות ובה באים לידי ביטוי אספקטים דתיים , היסטוריים , סוציולוגיים , פולקלוריסטיים , כלכליים , תרבותיים , פוליטיים ואחרים. במחקרו המונומנטאלי של ד"ר יששכר בן עמי אודות "הערצת קדושים בקרב יהודי מרוקו", הוא ליקט מידע על למעלה מ- 600 קדושים הפזורים בכל רחבי מרוקו. עבדכם הנאמן דלה בעבודת שטח שערך במרוקו עוד כמספר הזה. גם בפולחנים של עמי הקדם כמו בפולחנים העכשוויים של אומות העולם, לא ידוע על הערצה של למעלה מאלף קדושים. מה הופך אדם מן הישוב לקדוש? יש לציין שרוב הקדושים הנערצים על-ידי יהודי מרוקו הגיעו להכרה ולמעמד רק לאחר פטירתם.אין ספק שהצגת כוח על-טבעי כמו "מעשה נסים", מופת אישי, התגלות בחלום או דרך תופעת טבע היו הסיבות העיקריות להערצתו של קדוש.ההרצאה סוקרת את תהליך היווצרות הקדוש, משפחות של קדושים, היחסים בין הקדוש וחסידיו, העלייה לרגל וההילולה, היחסים בין היהודים והמוסלמים בפולחן הקדושים. העלאת עצמותיהם של קדושים לארץ ןהעלאת קדושים ברוחם ותופעת הערצת הקדושים בארץ.
רבי יוסף משאש יצא חוצץ נגד פולחן הערצת הקדושים באומרו : "שאין שום מצווה ולא כבוד לצדיקים לא בהשתטחות ולא בהדלקה כלל, ובפרט לטרוח וליסע מעיר לעיר ולהוציא הוצאות על זה. הדבר פשוט דעבר על בל תשחית דגופא וממונא. ואם היה ניתן מחיר ההוצאות והשמנים לעניים, היה מרוויח שכר טוב.... וכן אם בשביל זה יתבטל מתפילה בציבור אפילו יום.... ובפרט עוד אם יש בעירו קברות צדיקים ומניחים והולך למקום אחר.... והוא בוחר רק באחד שבחרו להם ההמון הפתאים להדליק עליו הרבה מאורות..... ועם כל מנהג להשתטח ולהדליק על קברי הצדיקים כבא הכה שורש עמוק בלב כל ישראל והגדיל לעשות בכמה מדינות בעשיית הילולות גדולות לכמה צדיקים ידועים בהמון חוגג ובקיבוץ גלויות מערים רחוקות.ואך בעונותינו שרבו המנהג הזה הביא בכנפיו מכשולים רבים ביומי דהלולא באיסורים חמורים דאורייתא ודרבנן והרבה ילדות עושה והרבה שכרות עושה עד איסור אשת איש רחמנא ליצלן ורובם ככולם נוסעים ובאים בשביל זה ביום השבת בפרהסיא עד שברחובות העיר לא תמצא שום רושם כלל מקדושת השבת, רק מסילת הברזל והעגלות נושאים יהודים עם משאיהם רצוא ושוב בשווקים וברחובות כל יום השבת ולילו עמו.
ובתי כנסיות ובתי קברות מלאים פה לפה אנשים ונשים בערבוביה בישא. וכל זה נוסף על כמה וכמה הוצאות והדלקות שמנים ושעווה לאין מספר. עם כמה משתאות וסעודות של רשות בשירי עגבים בלי נטילת ידיים ובלי ברכה.... והשטן מרקד... ואי אפשר להוכיח בשער כי כל המון ישראל נשקעו בדברים אלו השתקעות גדולה ונוראה וחושבים את זה למצווה רבה שיש בכוחה לכפר על כל עוון ואשמה כמעשה הישמעאלים שכיניהם, המעריצים את חגי קדושיהם ועושים כל תועבה רחמנא ליצלן... כבר צווחו עליהם קמאי ובתראי .... על עם חכם ונבון איך עזבו אורחות יושר ללכת בדרכי חושך בשביל מנהגים חדשים מקרוב באו שאין להם שום סמך שום רמז לא בש"ס ולא במדרש. ומוציאים לעז על שאר הצדיקים".

ימנה ז"ל שהתגוררה במתחם הקדוש של ר' שלמה בלחנס בעמק האוריקה וטיפלה בו עד יום מותה. צילום: נסים קריספיל

קברו של הקדוש ר' עמרם בן דיוואן בכפר אסע'אן הסמוך לעיר ווזאן. צילום: נסים קריספיל