בעיר קוסמופוליטית כקזבלנקה יש שוק ענקי – חפארי – ובו אלפי רוכלים שפרנסתם על מלאכת המאגיה והכישוף. מבואותיה של ספק חנות, ספק דוכן, עוטים פגרי נבלות סרוחות של שועלים, תנים, צבועים, כלבים , עופות דורסים ונשל של נחשים. בעלי חיים כלואים בכלובים: עופות לילה- כוס ואוח ותנשמת – וזיקיות , צבים , עופות דורסים ונחשים. במלאח היהודי של מראכש כאז כן היום מרבית החנויות מוכרות בו תבלינים וסממני מרפא . והשאלה המתבקשת היא מהיכן נבעה הרפואה העממית היהודית, האם היו השפעות הדדיות ? . תוך הנחה שהקיבוץ היהודי במרוקו הוא קדום מאוד ותולדותיו נמשכות כ-3000 שנה ושמסורת על הגליית בני ישראל לארצות צפון אפריקה נשתמרה במדרשים ובתלמוד – נקל להבין ששורשיו של קיבוץ זה היו נעוצים בתורת משה , שהטביעה את חותמה על הגישה אל הרפואה ואל מהותה ההומניטרית שהתבטאה בקדושת חיי האדם בבחינת : " וחי בהם ולא שימות בהם ". תורת משה הנחילה לעולם ערכים נצחיים כמו היגיינה אישית מונעת מחלות , על – ידי חוקי טומאה וטהרה שבעטייה נדחקו מחלות ומגפות ממלאחים יהודיים, והיגיינה גופנית ורוחנית על – ידי השבת. הגולים הביאו עימם לצפון אפריקה גם ירושה של תיאורי טבע הארץ שנבעו מהתבוננות מעמיקה בטבעה. תיאורי טבע אלה נשתמרו בתנ"ך שאותו נטלו עימהם והם הובעו בו לרוב בדרך פיוטית ואלגורית בעיקר בשיר השירים ובמזמורי תהילים שהתנגנו בקולי קולות בפי הקהל והילדים בבית הכנסת. אחר – כך הם הונחלו לספרות חז"ל - האגדה וההלכה שהוסיפו והגדילו את קרנם .הם הכירו כל צמח בארץ " מן הארז אשר בלבנון ועד האזוב אשר בקיר" ובעלי חיים "מקרני ראמים ועד ביצי כינים" בשעה שהגיעו לצפון אפריקה גילו שאקלימה וטבעה אינם שונים מאלה שבארץ ישראל. על צמחים ובעלי חיים שלא הייתה ידועה להם זהותם , למדו משכניהם הברברים. קיום יהודי בסביבה ברברית – שבטית ופגאנית חשף את הקהילה היהודית לכוחות רפואיים שהם למעלה מן הטבע. לאמונות דמוניות , ובאווירה זו של כישוף ואמונות טפלות , עוצבו לראשונה מושגיה הרפואיים של הקהילה היהודית. באותה עת המקורות היהודיים ובייחוד התלמוד היו גדושים מאמרים על סגולות מסתוריות באגדה ובהלכה . אלה הנזכרות בתלמוד, כמעט כולן ממקור בבלי או פרסי. בידוע הוא שארצות ארם נהריים וסביבותיהן היו לא רק ערש התרבות האנושית , אלא גם מקור מחצבתן של האסטרולוגיה וחוכמות המסתורין – על יסוד מקורות רבים בבל ואשור היו ארצות המוצא של הרפואה העממית. רב האי גאון, ראש ישיבת פומבדיתא , כתב כבר בסוף המאה העשירית, כי האמונה בכשפים ובקמיעות מקורה בישיבת סורא , כי היא שוכנת קרוב לבבל ולבית נבוכדנצאר.
מכוון שהיו קשרים בין קהילות היהודים בבבל לקהילות היהודים בצפון אפריקה , קבלו האמונות שנרכשו בצפון אפריקה גושפנקה דתית – רוחנית , ויתרה מזאת , אף הייתה זרימה נוספת של רעיונות מאגיים וכישופיים לתוך ארסנל האמונות האי- רציונאליות שנטמעו על –ידי קהילות היהודים בצפון אפריקה. יש להוסיף לכל הסיבות שמניתי לעיל בדבר פעפוען של אמונות עממיות בלתי רציונאליות לחברה היהודית את הסיבה המרכזית והיא היותה של הקהילה היהודית מיעוט שסבל בכל הדורות משנאה , זלזול , רדיפות, פרעות ושמד. מיעוט שדוכא ודולדל בכיבושי זרים, במלחמות פנימיות ושבטיות – החל משנאת ההמון המוסלמי שלובתה במיוחד בימי שלטון שושלת האלמוואחידון וכלה בתקופת שלטון השריפים הפילאליים. הוסף לכך שנות בצורת ורעב קשות , מגיפות, מחלות טיפוס וכולרה . בגלות כזאת של מצוקות קשות, פורחת ומשגשגת הרפואה הידעונית , מתעתעת בקהל המאגיה השחורה ומלבלבים פולחן הקדושים והאמונה בשדים ורוחות. בעת שכזאת כשנשמתה של הקהילה מובסת רוחנית וחומרית , היא נתלית בכל שביב של תקווה שיעלה אותה ממצולות הנשייה ויביא אותה לחוף מבטחים.

מעוננים ומכשפים בכיכר ג'אמע אלפנא שבמראכש. צילום: נסים קריספיל