ההרצאה פותחת צוהר אל עולם קסום של מנהגים ומסורות השזורים במורשת התרבותית של יהודי מרוקו. מפגש של עמים, תרבויות, דתות ולשונות שנארג במשך מאות בשנים בתרבותם של יהודי מרוקו, תרם תרומה משמעותית לפולקלור ולהווי של העדה. זה מתחיל בתשוקותיה של האישה בחודשי הריונה למאכלים מיוחדים, התרחקותה מילדים מכוערים, אמצעים להקלה על הלידה, שמירת חבל הטבור,, שמירה על הרך הנולד נגד עין רעה, שדים ורוחות. הענקת שמות לילד המחסנים אותו מפני המוות, מחלות ילדים וריפויין, התספורת הראשונה, החינוך היהודי המסורתי בחדר, טכס בר-המצוה, מנהגי ריפוי עממיים, מנהגים וטקסים להרחקת מכשולים וסכנות מדרכם של החתן והכלה. המוות ומנהגי האבלות כשלצד כל אלה אמונות והווי של חגים ומועדים. חיי היום-יום במרוקו נמדדו רק ביחס לימים המיוחדים שהעניקו החגים והמועדים. בלעדיהם לא היה עומק לחיי הפרט והחברה. החגיגיות המיוחדת בה ציינו יהודי מרוקו את חגיהם, לא נבעה רק מצו דתי , אלא גם כאיזון לחיי השיגרה הקשים ולמאורעות הזמן המכבידים. פתגם נפוץ בקרב המוסלמים  במרוקו מציין שהנוצרים מבזבזים את כספם על משפטים, היהודים בחגים והמוסלמים בחתונות.

קטורת של הצמח "שבר לבן" חרמאל בערבית, לגרוש שדים ורוחות. צילום: נסים קריספיל

השבר הלבן "חרמאל" לגרוש שדים ורוחות. צילום: נסים קריספיל