משפחה חוגגת בחצר קברו של הבאבא סאלי בנתיבות. צילום: נסים קריספיל

האנתרופולוג יורם בילו קובע את תחילתו של שגשוג פולחן הקדושים לאחר מלחמת יום כיפור - קו השבר בין ישראל הישנה לחדשה, כדבריו. "מתוך הריסותיהן של האמיתות הציוניות הישנות שהתנפצו לרסיסים, החלו לצוץ אידיאולוגיות חדשות", הוא כותב בספרו החדש "שושביני הקדושים" (אוניברסיטת חיפה, 2005). לדבריו, ההתפכחות אחרי המלחמה בישרה את בואה של תנועת החזרה בתשובה הגדולה בשנות ה-80.
הד"ר בועז הוס מהחוג למחשבת ישראל באוניברסיטת בן גוריון, החוקר קבוצות קבליות חדשות, מציע לא לראות בצדיקים החדשים מאחזי עיניים או ספקי אופיום להמונים, אלא מעין סוכנים של העידן החדש המאפיינים נאמנה את התרבות בעידן הפוסט-מודרני. "הנהייה אחר צדיקים כיום זו לא פנייה למסורת , אלא יצירה חדשה עם אלמנטים של תרבות מסורתית. חלק מתופעה רחבה של רוחניות פוסט-מודרנית.  אנשים רוצים תשובות פרקטיות לחיים. אחת הטענות היא שהפנייה למקובלים היא דבר שטחי או ממוסחר, אבל זה לא אומר שזה בהכרח רע. אנשים רוצים לצרוך רוחניות. הם רוצים מזור, אבל לא מוכנים להיות מחויבים מבחינה דתית, או לעבור שינוי אישיותי. ואת החוויה הזו, המקובלים החדשים מספקים להם". 

את הסיור המרתק הזה נתחיל אצל המקובל "עזר" ממושב אדרת המשקיף על עמק האלה. ביתו משמש אתר עלייה לרגל . הוא טוען שהוא ממשיך דרכו של המיסטיקן ומגרש השדים הידוע ר' יעקב ווזאנה ואף ירש חלק מכתבי היד שלו. תמצית משנתו. משם למגרש השדים הבדווי שיח' חוויטה המתגורר בישוב הבדווי רהט. מעבר לכוחותיו אותם האצילו עליו השדים שוכני השאול, בשיג ושיח עמם, הוא גם מרפא מחלות באמצעות כוויות. מביתו שברהט נסע לחצרו של המקובל הבאבא ברוך. בילו כותב בספרו כי כבר בשנות ה-80 וה-90 העלה ברוך אבו חצירא את אביו, רבי ישראל המכונה הבאבא סאלי, למדרגת קדוש לאומי. המונים החלו לפקוד את ביתו הדל בנתיבות ולמלא בקבוקי מים שהאמינו שבברכת הצדיק יהפכו למי ריפוי וסגולה. לאחר מות הבאבא סאלי, בנה לו בנו אחוזת קבר  וסביבה פארק לאומי שהפך לאתר ההילולות החשוב בישראל. נכדים רבים של הבאבא סאלי בנו לעצמם חצרות משגשגות בזכות עצמם: הרב אלעזראבו חצירה בנה בבאר שבע חצר מפוארת, ובה מנהרה שמחברת בין הבית לבית הכנסת, כדי שלא ייאלץ לראות נשים בדרך לתפילה; בצפון מנהל דוד אבו חצירה, רב העיר נהריה, חצר מקבילה מבחינת היוקרה והמעמד. ומשם נסע לבקר בקברו של שיח' מסעוד המשקיף על הכפר הציורי דריג'את

מגרש השדים מרהט שיח' חוויטה. צילום: נסים קריספיל