בילדותי, אינני זוכר את אימי קונה תבלינים כתושים, "תבלין כתוש", היתה נוהגת לומר, הוא "תבלין שהוצאת לו את הנשמה". מכתש ועלי היו מרכיב מרכזי בציוד המטבח שלה ויום יום נכתשו בו – גרגרי פלפל, זנגביל, שורשי כורכום, מקלות קינמון וציפורן. "כשהנשמה יוצאת", אז מתמלא חלל הבית בריחות בשומים של התבלינים שנזקקה להם להכנת המטעמים שעלו על שולחננו באותו יום.
לימים כששאלתי על כמויות, היתה פוטרת אותי ב"תשים קצת מזה וקצת מזה", ועד שלמדתי מה זה "קצת מזה", הקדחתי הרבה תבשילים. לצערי, בעולם הדפוס טרם הומצאו אותיות שביכולתן להעביר את תחושת הריח, שאם לא כך, ריחו של ספר זה היה הולך לפניו.
מכל מקום, ספר זה מקיף את רוב צמחי התבלין הגדלים בארצנו, ואחרים הגדלים במקומות שונים בעולם ומיובאים ארצה. לכל צמח – תיאור הכולל את מורשתו התרבותית וגם את שימושיו העיקריים ברפואה העממית.
לפרקים העוסקים בצמחי תבלין הגדלים בר, צירפנו גם הצעות למסלולי טיול בדרכי התבלינים הגדלים בארצנו, כך לדוגמא, בפרק על המסלול להכרת צמחי תבלין הגדלים ליד מקורות מים, אנו מתארים את הדרך לאפיקו של נחל תבור הגולש בתוך נוף בראשית קסום מהגליל התחתון המזרחי אל עמק הירדן. לעומת זאת, בדרום הארץ, ניתן למצוא את צמחי התבלין הגדלים במדבר, במסלול לטיול בהר הנגב הגבוה, דרך בורות לוץ ויובלי נחל אלות, בכל אחד מהטיולים, ובחניות שבדרך מוצע לאסוף את צמחי התבלין, בדרך לארוחה מיוחדת במינה, שלא נופלת מכל ארוחת גורמה במסעדת פאר.
