הדרך המנותבת בין רבאט למכנאס חוצה יער עבות של אלוני שעם. אלונים שקליפתם שימשה חומר גלם ממנו ייצרו פקקי שעם שבהם פקקו בקבוקי יין. הנוסעים על הדרך מבחינים בקו החיגור שעל העץ אשר נועד לנתק את קליפת השעם מהגזע. שבע שנים תמימות נדרשות לעץ כדי להעלות על גזעו קליפה חדשה. ביום שבו נולד פקק השעם הסינטטי ירדה קרנו של יער האלונים. אבל לא על פקקי שעם באתי לספר , אלא על גופי פרי תת-קרקעיים של פטריות הגדלות בשיתוף עם שורשי אלון השעם ומכונים בעברית בשם כמהין ובערבית מרוקאית בשם טרפאס. בחודשים פברואר- אפריל נגלה לעיני המתבונן מחזה מרהיב. לאורך הדרך הנושקת לאלוני השעם עומדים מאות סוחרים כששלט הפרסום שלהם עשוי בדמות ערימת כדורי בוץ המונחים זה על זה בכעין פירמידה ומזכירים בצורתם את הכמהין. כשאתה עוצר ליד פירמידה שכזו, מיד מגיח הסוחר מתוך היער כשהוא אוחז בידו שק טעון כמהין שריחם הטוב הולך מקצה העולם ועד סופו. גופי הפרי כדוריים , מחוטטים ומכוסים בשכבה של חול ובוץ. המחירים שווים לכל נפש אבל צריך להיזהר שלא ליפול בידיהם של סוחרים נוכלים העוטפים גופי פרי זעירים בשכבה עבה של בוץ או יוצרים סתם כדור בוץ. על הקונה המיומן ליטול פרי פרי לתוך ידיו ולהסיר מעליו את הבוץ עד להתגלות הקליפה. תושבי מרוקו לא בשלו מעולם כמהין אבל הם ליקטו אותם עבור יהודים וצרפתים. מחוזות הליקוט היו המישורים החוליים של הסהרה המרוקאית ושמורת אלוני השעם "מאמורה" שבצפון מרוקו. יהודי מרוקו התקינו מהם מעדנים : חמין כמהין, כבש כמהין, עוף בכמהין ואפילו קציצות. דרך ההכנה של הכמהין דרשה מיומנות רבה. גרגירי חול כיסו את גופי הפרי העגולים וחלקם אף חדרו לתוך הפרי. כדי להיפטר מהם נדרשו למברשת קשיחה בה הברישו את הקליפה והסירו את שכבת החול העליונה. היו כאלה שקלפו את גופי הפרי והשרו אותם כמחצית השעה במים ובחומץ. תבשיל כמהין וצלעות כבש נאכל דרך קבע בסעודת חג הפורים או בצהרי היום הראשון של חג הפסח. כמהין גדלים בארץ בנגב המערבי: בחולות חלוצה, במשאבי שדה, בצאלים ובגוש ישובי צוחר. בסימביוזה עם שורשי השיח "שמשון". בדווים שניחנו בחוש הגישוש יודעים בדיוק את מקומם המדויק. סדקים באדמה ותפיחות בחול מעידים בדרך כלל על מיקומם של גופי הפרי. את שללם הם מוכרים בתחילת האביב בשוק הבדווי של באר-שבע. נתח הצרכנים הגדול של הכמהין הוא כמובן אימהותנו המרוקניות הכמהות כל השנה לטעמו של בשר כבש בכמהין.
נסים קריספיל
כמהין - "טרפאס" מוצגים למכירה. צילום: נסים קריספיל
