הוויית עולמה, ישותה וקיומה של מרוקו על השוק. תושביה התמכרו לסחרחרת שמעגלותיה, מן הבית לשוק וחוזר חלילה. רחוקים וקרובים משכימים קום, טוענים סחורה על גבה של בהמת משא, עולים הרים ויורדים בקעות. חמורים, פרדים וסוסים מאיצים הליכתם, ששים אלי שוק ועם שבעליהם עסוקים במקח ובממכר הם מתענגים על בטלה מתוקה, מעלים גרה, לועסים אותה בתאווה שיש עמה כפל של מתיקות כשהם עוצמים עיניהם ומרחיקים בזנבותיהם זבובים טורדניים.
שורות של ירקנים מגוונים את השוק בירוק של פלפל, כתום של תפוז ואדום של עגבנייה. דוכנים ארוכים של מוכרי מנעלים ובגדים שנלבשו ונתיישנו וכוחם יפה להלביש עירומים חדשים.
זקן השוקל אבני מלח, ואחר מוכר תלכיד של תמרים שעליו ניזונים אלפי זבובים. ברקע בוקעים קולות צרחניים מרמקולים שנסתמו באבק דרכים. קולותיהם הצורמניים של מוכרי הסממנים והתבלינים משתלטים על תדר השמע והם מציעים סממנים שכוחם יפה להגביר, לשכך, לבטל כוח גברא ועין רעה. חרושי קמטים ועוללים נעים בין שוק של יום ראשון בכפר פלוני ושוק יום רביעי בעיירת שדה.
שווקים שבערים מתוחמים במין חומה ושערים קרועים בה לארבע רוחות השמים. במעגל הראשון רחוב עמודים, וקשתות בדמות פרסה תלויות מעליהם. בתוך הקשתות קבועים דוכנים קטנים של קצבים, מוכרי סדקית ובעלי-מלאכה מסורתיים. במעגל השני תגרנים שהיקף סחורתם כגודלו של צל, מחלקים ביניהם את הצל שבינות לעמודים. במעגל השלישי שורות שורות של סוחרים וגילדות של בעלי-מלאכה.
תלוליות של תבלינים שצבען אדום של פלפלת, זהוב של זעפרן, צהוב של כורכום, שחור של פלפל וירוק של זעתר, בנויות כמין פירמידות או גבשושיות, מבשמות וצובעות חללו של שוק.שוק הוא נחלתם של גברים . נשים מחמת הצניעות נשארות בבית ומה שהגבר מביא מהשוק, זה מה שהאישה מבשלת. "הבנק המשפחתי" נמצא בכיסו של הגבר ולאישה אין אפילו פרוטה לפורטה. היא נתונה לחסדיו. הגבר המרוקאי אלוף בלמשש עגבנייה, לדפוק אבטיח, לעמוד על טיבו של נתח בשר, למולל תבלין ולדחוף את האף שלו כדי להריח זימים של דג, אבל הוא לעולם לא יעשה זאת ביחס לאשתו.
וכשאתה מבקר היום בארץ בשוק השבועי של אשדוד, בית-שמש, קריית מלאכי, קריית שמונה , ירוחם ושדרות, סביר להניח שתמצא שם את הגבר היהודי המרוקאי כשהוא עדיין ממשש , מלטף, דופק ומריח זימי דגים.
נסים קריספיל
שוק הכבושים במכנאס: צילום :נסים קריספיל
