בילדותי, אינני זוכר את אימי קונה תבלינים כתושים, "תבלין כתוש", הייתה נוהגת לומר, הוא "תבלין שהוצאת לו את הנשמה". מכתש ועלי היו מרכיב מרכזי בציוד המטבח שלה ויום יום נכתשו בו – גרגרי פלפל, זנגביל, שורשי כורכום, מקלות קינמון וציפורן. ו"כשהנשמה יוצאת", אז מתמלא חלל הבית בריחות בשומים של התבלינים שנזקקה להם להכנת המטעמים שעלו על שולחננו באותו יום.
לימים כששאלתי על כמויות, הייתה פותרת אותי ב"תשים קצת מזה וקצת מזה", ועד שלמדתי מה זה "קצת מזה", הקדחתי הרבה תבשילים.
לצערי, בעולם הדפוס טרם הומצאו אותיות שביכולתן להעביר את תחושת הריח, שאם לא כך, ריחו של ספר זה היה הולך לפניו
נסים קריספיל
שוק התבלינים, צילום: נסים קריספיל
