הפיוט התעצם במהלך הדורות וינק את השראתו מתחושות הקשורות במחזוריות החיים, מתגובות ורגשות הקשורים במצב ההיסטורי של עם ישראל שעיקרו גלות, ומתקוות הלב לגאולה, אבל יחד עם זאת רבים מהפיוטים עוסקים בממד האישי של תחושת הגלות הפרטית והתקווה לגאולת הנשמה.
במאה העשירית צומח ועולה מרכז של תורה ושל תרבות יהודית בספרד ובתוך כך צומח מרכז של פיוט, אך בשונה משאר המרכזים, שהתפתחו כהמשך לפיוט בארץ ישראל, מחולל המרכז הספרדי 'מהפך' מוחלט וחידוש גדול ביצירה שירית חדשנית - שירת החול, שירה לשם עצמה, שעיקר תכניה הם בעניינים שבין אדם לחברו, בין אדם לסביבתו ובין אדם לעצמו, ושנתנה ביטוי לעולמו של היחיד, לרגשותיו, להתלבטויותיו ולמחשבותיו. נושאים שאין להם ולא כלום עם עולם התפילה ועולם בית הכנסת: שירי יין ושירי חשק, שירי תלונה, שירי ידידות, שירי הגות וכיו"ב. נושאים אלה לא מעצמם הגיעו לשירה העברית, אלא הם פרי הקשר והקרבה לתרבות הערבית, וכתוצאה מן הרקע ההיסטורי והחברתי של אותם ימים.
השפעת השירה הערבית על שירת החול העברית לא נתמצתה בענייני תוכן וסוגות שירה בלבד, אלא נתנה אותותיה גם בענייני פואטיקה ודרכי השיר, בהשקפה ובתפיסה של מהות השירה ולשונה ואף בציורי לשון ובמוטיבים המעמידים את השיר על עמדו.
הרכבים של התזמורת האנדלוסית ילוו בערב זה זמרים ופייטנים מן השורה הראשונה. 

נגן בתזמורת אנדלוסית במרוקו:. צילום: נסים קריספיל 

חלל בית הכנסת "צלאת אלעזמה" במראכש. צילום: נסים קריספיל