על פי המנהג המרוקאי, נהוג לחגוג את טקס החינא לפני החתונה, בנות המשפחה והחברות מלוות את הכלה למקווה בריקוד ובשירה . בשובה של הכלה מהמקווה לבית הוריה, היא יושבת לצד בעלה כששניהם לבושים בתלבושת מסורתית ססגונית. האורחים והמוזמנים שגם הם לבושים במיטב בגדיהם הססגוניים, יוצאים מגדרם כדי לשמח את הזוג המיועד בשירה, בריקוד , בברכות ובמתנות. בעיצומו של האירוע, מתקיים טקס החינא. סממן החינא מופק מבעוד מועד מעלי שיח הכופר הגדל בנאות המדבר של הסהרה. העלים היבשים נכתשים לאבקה וכדי להדגיש את צבע הסממן, מערבבים את אבקת החינא עם אבקה שנכתשה מקליפות של רימונים. את תערובת האבקות מוהלים במים ומכינים עיסה המשמשת כסממן צבע. אם הכלה המיועדת מורחת את הסממן על ידיהם של הזוג. הנשים שמכינות את החינה ועורכות את הטקס לכלה ולחתן חייבות להיות נשים פוריות – מתוך תקווה שפוריותן תוקרן אל הזוג הצעיר. מריחת החינה על ידיה של הכלה מסמלת פוריות - תקווה להיריון וללידה. מריחת החינה על ידיהן של חברותיה של הכלה מסמלת את תקוותן להינשא בקרוב. ומריחה על ידיהן של נשים נשואות מסמלת הזדהות עם הכלה ותמיכה בה. הורי הכלה עונדים לחתן תכשיט שקנו עבורו והורי החתן עונדים לכלה תכשיט זהב שקנו מראש עבורה. הבית המרוקאי מהווה תפאורה אותנטית קיימת לטקס. הערב כולו מלווה במוזיקה מרוקאית מקורית, בתלבושות אותנטיות ובאוכל מסורתי כיד הדמיון הטובה עליכם..
הבית המרוקאי יכול להכיל עד 100 אורחים. גינת הבית המרוקאי למעלה מ-200
ידיה של כלה מיועדת שנצבעו בחינא. צילום: נסים קריספיל
וגם את רגליה. צילום: נסים קריספיל
טקס חינה בבית המרוקאי
