הדור השני והשלישי להורים שעלו ממרוקו המבקש להביע את הערכתו והוקרתו להוריו בדרך מקורית ומיוחדת , ימצא זאת בערב בלתי נשכח "בבית המרוקאי" שבמושב תירוש, בו מוצגת מסכת חייו של בעל השמחה במלל ובצילומים.

אין בגמרא מקור מפורש בדבר הצורך לחגוג את יום הכניסה של הבן או של הבת לעול המצוות כיום שמחה עם סעודת מצווה וכדומה. כך גם אבא שלי חשב אף שלא היה בקי במקורות. לי כילד לא הייתה שום דרך להשפיע עליו וממרחק של זמן והרבה זמן, אני רוצה לספר לכם בהזדמנות זו על יום הבר מצווה שלי.
 

לזוגות רבים יש נטייה לערוך חתונה אחרת. לא כולם רוצים אירוע משפחתי זוהר, מפואר  ויקר באולם אירועים. הזוג בוחר אתרי חתונה לא שגרתיים, כמו אתרים היסטוריים , חוף-ים, חו"ל, חתונה בטבע וחתונה כפרית, חתונה אתנית לפי נטיית ליבם והשתייכותם של בני הזוג כמו למשל חתונה מרוקאית.
 

על פי המנהג המרוקאי, נהוג לחגוג את טקס החינא לפני החתונה, בנות המשפחה והחברות מלוות את הכלה למקווה בריקוד ובשירה . בשובה של הכלה מהמקווה לבית הוריה, היא יושבת לצד בעלה כששניהם לבושים בתלבושת מסורתית ססגונית. האורחים והמוזמנים שגם הם לבושים במיטב בגדיהם הססגוניים, יוצאים מגדרם כדי לשמח את הזוג המיועד בשירה, בריקוד , בברכות ובמתנות.

יום-הולדתו של האדם נתפס כיום חשוב ביהדות ובעל ערך, מעין "ראש שנה פרטי" לכל אדם. יום בו ראוי לאדם לעשות עם עצמו חשבון נפש. לתקן את שנדרש "תיקון", אך זהו גם יום של שמחה, יום טוב, יום שהמזל שורה בו ולידת האדם - סמל האנושות, כמוה כבריאת העולם כולו.

פיוט הוא הכינוי המקובל לשיר קודש עברי. שיר או תפילה בסגנון מליצי או שירי . במקור נועדו הפיוטים להחליף את נוסח הקבע של התפילות, בדרך כלל בימים מיוחדים (שבתות וחגים) אך גם בימי חול ובשמחות. הפיוט  הוא יצירה טקסטואלית, שירה שנועדה להיות מושרת בקול. הפיוט הוא גם תפילה המבטאת את קשת הרגשות כלפי האל: שבח, הלל, שמחה, עצב, קינה וזעקה, געגוע וכמיהה.